גברים בלידה. עד לפני עשור או שניים הכי קרוב שאפשרו לגברים להגיע ליולדת היה במסדרון. היום זה ברור לרוב היולדות שבן הזוג שלהן הוא חלק בלתי נפרד מהלידה. אנחנו מצפות מכם להיות שם – לראות, לחוות , לחבק, לתמוך , לא לזוז מאתנו לרגע ו...לעבור את זה איתנו.

לא לכל הגברים מתאים להכנס לחדר לידה, וזה בסדר. אבל בהנחה שאתה מעוניין, (ואם לא, אולי בעקבות קריאת מילים אלה דעתך תשתנה מעט), אביא בהמשך טיפים שיסייעו לך לעזור לבת הזוג שלך  ולהפוך את חוויית הלידה לטובה יותר עבור שניכם,... להדפיס ולשמור. עוד הערה קטנה לפני שנצא לדרך: בחרתי לכתוב פה בלשון זכר אבל מדריך זה מיועד למלווי לידה באשר הם.

לקראת הלידה

זמינות מלאה היא תנאי הכרחי למלווה ללידה שרוצה אשה רגועה. הקפד שהטלפון הנייד שלך יהיה טעון, זמין ולא במצב "השתק" חלילה בתקופת הציפייה ללידה. נסה להתאים את סדר היום שלך כך שתהיה זמין להגיע בהקדם בעת "אזעקת אמת".

את רשימת הציוד הנחוץ לחדר הלידה תוכלו למצוא באתרים רבים העוסקים בתחום וכן תקבלו בקורס ההכנה ללידה, עם זאת חשוב שתדאג לציוד עבור עצמך – בגדים חמים, מכנס קצר וכפכפים על מנת שתוכל להכנס עם זוגתך למקלחת או לאמבטיה, כסף קטן למכונות, חטיפים, וכל מה שיסייע לך להרגיש בנוח לאורך הלידה

בניגוד לציפיה, רוב הנשים לא יולדות בתחילת החודש התשיעי (שבוע 36+) . השבועות האחרונים של ההמתנה יכולים לשגע כל אשה, גם את אלה שעברו בקלות את שאר תופעות ההריון. למרות שזו לא תקופה קלה,  זה לא הזמן להתחיל לזרז את הלידה, זה כן זמן להנות מהזמן שנשאר לכם לפני שאתם הופכים מזוג למשפחה: צאו לסרט, להצגה, למסעדה, לחוף הים, בלו הרבה במיטה (בשינה ולא רק) ו... זה יגיע.

לעבור צירים בבית

למרות שהאינסטינקט הראשוני, עם תחילת הצירים או כל תופעה אחרת הוא לרוץ לבית חולים, כדאי לזכור שאם התחילו צירים, ואין תופעות אחרות כמו ירידת מים, דימום או ירידה בתנועות העובר, מומלץ להשאר בבית. עד מתי?
אורכו של השלב הראשון של הלידה, או בשמו המקצועי השלב הלטנטי, הנמשך מרגע שמופיעים צירים סדירים ועד שצוואר הרחם של זוגתך נפתח לכ3-4 ס"מ הוא בממוצע בלידה ראשונה כשמונה שעות (בפועל יכול להיות גם הרבה יותר). הצירים יכולים להתחיל כצירים קצרים, שאינם כואבים מאד, ומרוחקים אחד מהשני אפילו מרחק של חצי שעה, ובמשך הזמן הזה הם יתחזקו, יתארכו, ויהפכו לכואבים יותר ויותר. בדר"כ, יש צורך בצירים כואבים, באורך של דקה לפחות ובסדירות של בין 3-5 דקות במשך לפחות שעה כדי להגיע לסוף השלב הזה ולפתיחה של כ3-4 ס"מ, בה בדר"כ ניתן להכנס לחדר לידה.  גם מצב הרוח של בת הזוג שלך ישתנה בהתאם, ועם קצת מאמץ, יתכן שתוכל להבחין מתי השלב הזה מגיע לסופו – ככל שהצירים מתחזקים ומתארכים, רוב הנשים מתחילות להזדקק ליותר מאמץ על מנת להתמודד עם הצירים . הן יותר מרוכזות בציר ופחות בסביבה, כבר פחות מחייכות בין הצירים, ובדר"כ הרבה יותר שמחות לעזרה בהתמודדות עם הצירים.
אז איך תוכל לעזור לה? אצל רוב הנשים, כאבי הצירים מתרכזים בגב התחתון או בבטן בתחתונה או בשניהם ביחד.

נשימות – נשימה איטית עמוקה ומכוונת יכולה להקל את כאב הציר ולהרגיע – את שניכם. החמצן הנכנס לגוף מגיע אל העובר ותורם למצבו התקין, מגיע אל שריר הרחם ותורם להפחתת תחושת הכאב ותגיע אל שאר מערכות הגוף ותורם להפרשת אנדורפינים – המורפיום הטבעי של הגוף, שמרגיע ומשכך כאבים. הדרך הכי טובה להזכיר לאשה בציר לנשום היא לנשום ביחד אתה: תסתכל לה בעיניים וקח שאיפה עמוקה... בעיקר אם תתרגלו את זה כבר בהתחלת התהליך, זה יהפוך לטקס קבוע לכל אורך הלידה ויסייע לשניכם להתמודד עם כל ציר וציר...

עיסויים -  רוב הנשים מוצאות שעיסוי של הגב התחתון במהלך הציר עוזר להן מאד להתמודד עם הכאב. זה דורש הקשבה ( בדר"כ קשה לפספס, היא תכוון אותך: יותר חזק, יותר מהר יותר לאט  יותר ימינה וכו') ותשומת לב למתי מתחיל הציר, והמון שרירי ידיים תפוסים אחרי הלידה, אבל זה פשוט עושה את העבודה. העיסוי צריך להתמקד באזור שנמצא בטווח של 15 ס"מ מעל עצם הזנב – ובהתאם לדרישת היולדת. בין הצירים – נחים. אצל נשים מסוימות הכאב מתמקד בבטן התחתונה. במצב כזה תוכל להקל עליה על ידי הנחה עדינה של היד מתחת לבטן (בקו התחתונים) והרמה עדינה של הבטן כלפי מעלה במהלך הציר.

שינוי תנוחות ותנועתיות – לתנועתיות בלידה 2 מטרות עיקריות: קידום הלידה והתמודדות עם הכאב. באופן טבעי קשה מאד להתמודד עם כאב בשכיבה על הגב וללא תנועה. אשה שינתן לה החופש לעשות מה שהיא רוצה בזמן הציר באופן טבעי תתנועע ותנסה למצוא לעצמה תנוחה נוחה. איך תוכל לעזור לה? אם היא מצאה תנוחה נוחה- תהיה אתה שם. תחבק, תלטף, תעסה, ותעשה מה שניתן לעשות על מנת לגרום לה לנוחות רבה יותר בתנוחה. בנוסף – הצע לה מדי פעם להחליף תנוחות , כוון אותה לתנוחות זקופות, המאפשרות העזרות בכח הכובד לקידום הלידה , סייע לה בתנועתיות – חבק אותה וזוז אתה, ועם זאת – נסה לשים לב שהיא לא תתיש את עצמה. גם מקלחת חמימה יכולה לעזור לה מאד.

דמיון מודרך ועידוד: לפעמים כל מה שיולדת זקוקה לו במהלך ציר הוא מילה טובה ומעודדת. "כל הכבוד"  " את מדהימה"  וליטוף נעים, יכולים לעשות המון. שיטה נוספת להתמודדות עם הכאב עוקפת את המודע ומתמקדת בהסטת תשומת הלב לעולם אחר . אם אתם מתחברים לזה, ובעיקר אם תתרגלו קודם ותדע אילו מילים ונושאים מרגיעים את אשתך תוכל לכוון את תשומת הלב שלה לעולם אחר לגמרי – רגוע, שליו, לא כואב...

מתי יוצאים?

בהנחה שלא היו סימנים אחרים, ההחלטה אם ומתי לצאת לחדר לידה היא לחוצה ומבלבלת. אם אתם מתכננים להיעזר בדולה בלידה כדאי מאד להיעזר בה על מנת למנוע במידת האפשר טרטורים של חזרה הביתה או סיבובים בביה"ח. בכל מקרה, המדדים שציינתי למעלה של אורך הציר, רמת הכאב ומצב הרוח של היולדת יכולים לעזור לך לסייע לה בהחלטה.

בחדר הלידה

תופעה נפוצה המתרחשת אצל נשים רבות המגיעות לחדר הלידה היא הפסקת הצירים. ההתרגשות, הלחץ ושינוי האוירה משפיעים על ההורמונים הדרושים להתקדמות הלידה בצורה שלילית למדי... כדי למנוע זאת כדאי להמשיך ולהעביר כל ציר בדיוק כמו שהעברתם ביחד בבית. נסה לענות לשאלות שהצוות שואל במקומה במידת האפשר ולחסוך לה את הצורך לחשוב או לענות באמצע ציר.

כל עוד לא תחליטו לקחת אפידורל, או שאין הוראה רפואית אחרת המחייבת שכיבה, אפשר להמשיך ולהתמודד עם הצירים בדיוק כמו בבית. גם עם חיבור קבוע למוניטור עדיין אפשר לעמוד, לשבת ולהסתובב. ניתן גם לבקש אביזרים כמו כדור או לבקש לעשות הפסקה בניטור ולהכנס למקלחת וכך להתמודד עם הצירים ולקדם את הלידה. אם יש אתכם דולה או מלווה נוספת אחרת תוכלו לחלק את העבודה כך שאחד מחבק ונאפשר ליולדת להשען עליו והשני מעסה – ולהיפך. נוכחות דולה או מלווה נוסף תבטיח שהיולדת תהיה כל הזמן עם מלווה צמוד אחד לפחות ותאפשר לך גם לקחת מדי פעם הפוגה לאכילה שתיה ומנוחה.

יולדת המרותקת למיטה:

ההתמודדות עם כאב הצירים בשכיבה קשה הרבה יותר. לכן, בהנחה שהיא בלי אפידורל, בת הזוג שלך תזדקק לך הרבה יותר. גם על המיטה אפשר ורצוי לשנות תנוחות ולזוז ואפילו לעסות את האזורים הכואבים בגב. זה הזמן לדאוג לה לשלוק מים מדי פעם, לעודד ולדאוג שתקבל כל מה שהיא צריכה.

אפידורל – תרופת הקסם: לאפידורל יש יתרונות וחסרונות ולא אכנס אליהם כאן. ההמלצה שלי, היא לקחת אפידורל לא כי אמא , הרופא או המיילדת המליצו, אלא כי היולדת מרגישה שהגיע לשלב בו אינה מסוגלת להתמודד עוד עם הכאב.

אחרי קבלת האפידורל, בהנחה שהכל תקין, רמת הכאב אמורה לרדת באופן משמעותי עד כדי כך שהיולדת תוכל להרפות ולישון. מנוחה והרפיה זו עשויות לסייע ללידה להתקדם. בשלב זה גם לך תהיה הזדמנות מה לנוח, אבל למרות שכבר אין התמודדות עם הכאב יש המון עבודה חשובה אחרת:

על מנת להפחית את תופעות הלוואי של האפידורל חשוב מאד להקפיד על שינויי תנוחות – משמאל לימין, לישיבה וכו' גם אם האפידורל לא מאפשר ליולדת להזיז את רגליה. גם טלטולים וסיבובים של הרגל (סיבובי אגן) חשובים על מנת לקדם את הלידה ולסייע לתינוק להתברג באגן באופן נכון.

דולה או מטפלת מנוסה יוכלו להראות לך מראש או בזמן אמת נקודות לחיצה לשיאצו או רפלקסולוגיה שיוכלו לסייע בקידום הלידה, הרגעה ועוד. לעתים ניתן להעזר בשיטות אלה במידת הצורך כשהלידה לא מתפתחת וכו'.

שלב הלחיצות: בשלב זה היולדת מתמלאה אדרנלין ובעבודה משותפת עם המיילדת, איתך והדולה או מלווה נוספת הנמצאת אתכם דוחפת בזמן הציר ומסייעת לתינוק שלכם לצאת לאויר העולם. אני ממליצה לך בחום לבחור מקום שנוח לך לעמוד בו. יש גברים שמוקסמים מהנס המתרחש עם יציאת התינוק ויש שמעדיפים להמנע מלראות זאת. גם אם כן מתאים לך להיות "בעניינים", כדאי רק לוודא שזה מתאים דם לבת הזוג שלך – תוכל לוודא איתה את זה מבעוד מועד. בין אם אתה מסייע באופן פעיל לתנוחת הלידה ובין אם רק מעודד, מלטף, מנגב לה את המצח במטלית קרירה, נוכחותך בשלב הזה חשובה מאד בעיני – לך, לבת זוגך ולתינוק שלכם.

אחרי הלידה -

המתן רגע עם הSMSים. הרגעים הראשונים אחרי הלידה הם רגעים מדהימים של חיבור לתינוק ולמשפחה החדשה, תהנה מהם.

לאחר השעות הראשונות בחדר הלידה עם התינוק אתה יכול לבקש ללוות אותו לתינוקיה לבדיקות הראשוניות

גם בבית החולים ועוד יותר בבית, תוכל לעשות רבות על מנת לסייע לבת זוגך בטיפול בתינוק הטרי, אבל זה כבר עניין למדריך נפרד...

מזל טוב – אבא!